אל תדברו איתי על אושר

דיבורים על אושר זה פאסה. היום כולם מדברים על ריגושים, הישגים, לייקים או לפחות מהכיוון השני, על עלייה ברמת הדיכאון בעולם. ויש הרבה מה לדבר. מה גורם לדיכאון העולמי לקפוץ בכ- 50% בשני העשורים האחרונים? ואיזה מקום יתפוס הדיכאון בחיינו בעוד שני עשורים? חוכמת הקבלה מנקודת מבט אופטימית.

אין מנוס ממעט נתונים מדכאים שיחברו אותנו למציאות הלא כל כך זוהרת של מצב הנפש בארץ ובעולם: בישראל חלה בשנים האחרונות קפיצה של כ-15% בצריכת כדורים פסיכיאטריים, ועקב העלייה הקיצונית מספיק כבר מרשם מרופא המשפחה כדי לרכוש אותם. בתל אביב כל אדם עשירי צורך אנטי דיפרסנטים כאלה או אחרים. בעולם הדיכאון מזנק ב-50% בשני העשורים האחרונים, ובבריטניה הרחיקו לכת, ומינו שרה לענייני בדידות ודיכאון.

הבדידות היא המכנה המשותף הגדול ביותר של האנושות", אוסקר ויילד. (צילום: רויטרס)

אבל אנחנו לא אוהבים לדבר. דיבורים זה אאוט. בין הקיצורים של הפוסטים לסרטונים של 30 שניות מקס', בין שחר חסון לאדיר מילר, למדנו קצת לצחוק, קצת לבלוע וכמה שיותר להקליל ת'עניינים. אבל כשאנחנו רגע עם עצמנו, אולי אחרי החמין של שבת, שנייה לפני שנבלעים אל תוך הפייסבוק, או נשאבים ל"עמקי" הוואטסאפ, אנחנו עלולים עוד להרגיש שמשהו חסר. הבוס לא מתיישר עם התוכניות שלנו לקידום, בבית קל להאשים את בן הזוג ב"תקיעות", באינסטוש לא מעריכים מספיק את התמונות שהעלנו, וחברים כמו פעם זה משהו שלא נמצא אפילו במקומות הכי נדירים שבהם אפשר לצוד פוקימונים, ובטח לא על אי שכולו ריאליטי.

"הבדידות היא המכנה המשותף הגדול ביותר של האנושות", כתב פעם אוסקר ויילד, והמשיכה אותו ראש ממשלת בריטניה שצייצה "הבדידות היא המציאות העצובה של החיים המודרניים". המוני לייקים, טונות של מייק-אפ, וארונות גדושים בבגדים "חד-פעמיים", לא יסוו את העובדה שמעטים הם האנשים שאוהבים אותנו באמת. אבל למי איכפת, העיקר שאנחנו אוהבים את עצמנו, לא?

מסתבר שלא. מחקר מקיף במיוחד שנמשך מעל ל-75 שנה, על קבוצה של 724 בחורים צעירים, נותן לנו כיוון. המסקנה הברורה שלו לגבי האושר היא: "אנשים שמחוברים חברתית יותר למשפחה, לחברים, לקהילה, הם בריאים יותר פיזית וחיים יותר מאנשים שחייהם פחות מחוברים".

אנשים שמחוברים חברתית הם בריאים יותר פיזית

אבל האם יש לנו כלים וסביבה שיכולים לעודד יתר חיבור בחיינו? ונניח שכן, האם החיבורים שאנחנו מסוגלים ליצור היום חזקים דיים כדי להימשך לאורך זמן? הרי כולנו עדים לתהליך ההתפוררות החברתית: התא המשפחתי הולך ונעלם, אנשים הרבה פחות מתחתנים והרבה יותר מתגרשים, בני הנוער נמצאים הרבה יותר מאחורי המסך והרבה פחות זה עם זה, ואפילו הדור הצעיר מעדיף לבהות שעות בסדרות מאשר לצאת לשחק בחוץ עם חברים. אז מה יהיה? האם האנושות נמצאת על המסלול המהיר לדיכאון כלל עולמי?

חכמת הקבלה עוסקת בנושא הזה כבר אלפיים שנה. בקצרה היא אומרת, שטבע האדם הוא אגו, רצון לקבל הנאה לעצמי, ורצוי במינימום מאמץ. ככל שחולפות השנים האגו הזה רק גדל, ומספק לנו אמצעים יותר זמינים ומהירים להוריד את רמת החיכוך שלנו עם האחרים, כי האחרים דורשים מאיתנו מאמץ אנרגטי, רגשי ומחשבתי, שאנחנו מעדיפים להימנע ממנו. וכך האדם הופך ליותר מבודד, יותר מרוכז בעצמו והרבה פחות מאושר.

הקבלה מציעה שיטת חיבור ש"מטפסת" מעל לאגו, במקום להתנגש עימו. שיטה שבה בני אדם מצליחים למצוא את נקודת הקשר המהותית שמחברת את כולנו לאותה מערכת ובה נמצא תענוג מסוג חדש, שבפיתוח הגישה הנכונה הוא רק הולך וגדל. מובן שזה לא קורה בלחיצת כפתור, אלא בתהליך בו האדם מתחיל לגלות רבדים חדשים בעצמו ובסובבים אותו, שמאפשרים לו לגשת אל נקודת החיבור הזו. אבל לפי המצב בעולם, אם לא נתחיל בתהליך הזה היום, כנראה שנאלץ להתחיל בו מחר, כי לא נראה שלאף אחד יש פתרון למחלת העצבות שפושטת בינינו.

Comments 3

  1. צעירים היום עסוקים כל היום לצפות ב מסכים ולא מנסים להכיר בן זוג בת זוג.ואז נשארים בודדים עם דיכאון

  2. המגמה של גדילת האגו,והרגשת חוסר השייכות והרצון להשקיע בחברים,מביאה אותנו לניכור ולבדידות ולהכרת הרע,לחוסר טעם ומשמעות בחיים.
    מהמצב הזה של יאוש מהמילויים,שבחיים,יגדל רצון חדש,להבין ולדעת,בשביל מה חיים.
    הקבלה נותנת לנו תשובה ומשמעות.
    יש לכל אחד חשיבות ויעוד.
    אנחנו צריכים להגיע לאיחוי של הפאזל,
    של כל האנושות,ובזאת להשיג את תכונת האהבה וההשפעה ,והאושר האמתי השלוה והשלום.
    מוזמנים בחום להרצאות המבוא לקמפוסי הקבלה ,שבארץ,ותזכו בחיים חדשים.
    http://www.kab.co.il

  3. האמת היא שהצעירים בתוך ליבם מרגישים שהצלילה לתוך המסכים, ווטסאפים וסנאפשוטים לא מביאה להם סיפוק, וחלקם לפחות היו רוצים לזרוק את המסכים ולהיסתכל אחד לשני בעיניים. אבל מערכת החינוך שבה הם נמצאים 15 שנים הראשונות של חייהם לא מלמדת אותם, איך לתקשר נכון, איך להתמודד עם האגו שלהם, היא מלמדת מדעים שונים ולא מביאה להם שום אלטרנטיבה שמאירה ומושכת אותם, לכן הם רצים אחרי גאג'ת חדש, למרות שבתוך הלב כבר לא מאמינים שהוא יביא אושר.
    השאלה היא איך לעזור להם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *