להזריק מנת יתר של אושר

כמעט 2 מיליארד איש דחקו את החיים שלהם הצידה ועברו לחיות ביקום מקביל. זאת אחת ההתמכרויות ההמוניות שאנחנו לא באמת רוצים להתגבר עליה. קוראים לזה רשתות חברתיות, או בקיצור: פייסבוק. על המקומות אליהם פייסבוק לקחה את החברה האנושית, ואיך אפשר לחזור משם, אם בכלל…

זה לא שאפשר לתפוס באמת את המספר הזה, אבל אם שאלתם את עצמכם פעם, אז בכל חודש משתמשים בפייסבוק למעלה מ-2 מיליארד איש ברחבי העולם. 2,000,000,000 אנשים שונים. מה לא אמרו עלינו המכורים לפייסבוק? שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו על צפייה בשטויות שאחרים מעלים, כמו מה הם אכלו היום ובאיזו שקיעה הם מעצבים את הסלפי שלהם. שאנחנו מכורים, שעושים עלינו כסף, שאנחנו כבר לא יודעים לתקשר זה עם זה מחוץ לרשת, ולמה לעזאזל כל כך דחוף לנו לעדכן מה קורה בחיים הפרטיים שלנו?

תמונה מהאתר: freepik.com

 

האם אנחנו חיים בשקר?

יש מחקרים שמראים, שפסיכולוגית, אדם שפעיל ברשתות חברתיות, דווקא מרגיש תחושת שייכות גדולה, קהילתיות, רגשות שמאוד חשובים לנו וקשה מאוד להשיג אותם בעולמנו הבודד והמנוכר.

אבל אל תמהרו לשמוח, רוב המחקרים מראים שדווקא רשתות חברתיות גורמות לנו להרגיש בודדים יותר. בעיקר כתוצאה מההרגשה שלכולם יש חיים נהדרים, הם עובדים בעבודה מוצלחת, הזוגיות שלהם קורנת והילדים שלהם תמיד מחייכים בתמונות. כמה דפוק זה יכול לגרום לך להרגיש? מסתבר שדפוק מאוד. רגשי נחיתות, דיכאון, קנאה וביטחון עצמי נמוך הם רק חלק מהתסמינים הנלווים לשעות גלישה רבות ברשתות חברתיות.

אתם עדיין חושבים שלכולם יש חיים מושלמים חוץ מלכם? כדאי שתראו את הסרטון הזה. הוא נקרא, בתרגום חופשי, "האם אתה חי את השקר של האינסטגרם? רשתות חברתיות לעומת המציאות האמיתית".

כפתור ה-wow

זה לא שאנחנו נאיביים, במיוחד לא הישראלים… אנחנו יודעים שאנחנו מכורים. אבל זה לא רק זה. יש משהו מאוד בסיסי בצורך שלנו באישור מאחרים, בני אדם הם חיות שגדלות מחיקוי ופידבקים. גם אחרי שעזבנו את הבית של אימא ואבא אנחנו מחפשים אישורים מהסביבה: מהחברים שלנו, מהבוס, מבן/בת הזוג, אז למה לא מתושבי מדינת האינטרנט?

הרשתות החברתיות הן סרגל המדידה של הקיום שלנו. דרכן אנחנו יכולים לבדוק בכל רגע נתון איפה אנחנו נמצאים ביחס לשאר העולם, בעיקר ביחס למי שחשוב לנו להיות כמוהו. אז לא נורא שאנחנו קצת מדגישים את הטוב, קצת מוסיפים פילטרים ובעיקר מסתובבים בתחושת תסכול מתמדת בין ה-high של "וואו, איזו תמונת מהממתתתתת" לבין ה-down של "א-לוהים למה לא נתת לי גנטיקה אחרת??". העיקר שיש לנו פידבק תמידי במרחק הקלקה.

״ה'אני' שלנו מתנהל בפער בין "מי שאני באמת" ובין "מי שהייתי רוצה להיות"״. [מתוך: מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החברתיות – וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו?]

דוקטור, תן לי תעודת אושר

במחקר הארוך ביותר (75 שנה) על אושר, מצאו שלא כסף ולא פרסום הם אלה שעושים אנשים מאושרים. אלא המדד הפשוט הבא: אנשים שמחוברים יותר לאנשים אחרים. כן, אנשים שנמצאים בקשרים עם אנשים אחרים הם מאושרים יותר, בריאים יותר וחיים יותר. משפחה, חברים, או הקהילה המקומית – העיקר לא להישאר בודדים. אבל היי, אנחנו הרי יכולים ללכת בהמון אנשים ולהרגיש בודדים, אז שימו לב לדגש השני במסקנות המחקר: איכות היחסים. כלומר, לא משנה כמה אנשים מקיפים אתכם, אלא מה שמשפיע על האושר שלכם זה איכות היחסים.

זה אולי מסביר מדוע בשנה-שנתיים האחרונות התפתח טרנד הקהילות בפייסבוק בצורה כל כך דרמטית. התחום הזה גלש גם לחברת-הבת של פייסבוק, אהובת הישראלים: ווטסאפ. תחשבו על זה רגע: כמה קבוצות ווטסאפ יש לכם?

ההסבר לכך פשוט: אנחנו מעדיפים לשהות בקבוצות או קהילות וירטואליות עם אנשים כמונו. אנשים שאנחנו קשורים אליהם באיזושהי דרך או שיש להם בראש את אותן השטויות כמו שלנו יש. בסופו של דבר, הקבוצות האלה, הקהילות האלה, מולידות מקום בטוח להיחשף ולדבר בו גם על הדברים היותר עמוקים שמטרידים אותנו. נכון, מדובר רק באחוז קטן מהאנשים בקהילה שממש משתפים, השאר בעיקר מאזינים ומקסימום מגיבים. אבל הצורך שלנו במקום חם, אנושי, כנה ומכיל עדיין חי ובועט. זה האושר האמיתי שלנו.

״בני האדם מרגישים היום ריקניים ומתוסכלים, הם נמצאים בהתקשרות חסרת תוכן ביניהם, הם יודעים את זה אבל לא יודעים איך למלא את זה ״. [מתוך התוכנית: "חיים חדשים" – רשת חברתית – הדור הבא]

המטרה האמיתית של הרשת

שמתם לב פעם למסך הכניסה של פייסבוק?

facebook

עם כל הציניות והידיעות על סכומי העתק שמתגלגלים דרך מערכת הפרסום של הפייסבוק, יש משהו ראשוני ששובה את ליבי בכל פעם מחדש במסך הזה. הקשר בין האנשים. זה הבסיס של הכול. בגלל זה אנחנו בפייסבוק ובכל שאר הרשתות החברתיות כל כך הרבה שעות ביום. למעשה, האינטרנט בעצמו נולד כדי לאפשר קשר בין אנשים.

מה שמקלקל אותנו זה לא האינטרנט עצמו או הפייסבוק או כל רשת אחרת. אלא זה מה שאנחנו עושים שם. זה התוכן, וצורות הקשר והכוונות הלא-מועילות-בלשון-המעטה של המפרסמים. וזה אנחנו. למזלנו, "הצטברות הריקנות הכללית תדחוף אותנו לחפש התפתחות איכותית יותר" מסביר לנו הרב ד"ר מיכאל לייטמן "החיבור לא יהיה על בסיס מה אכלתי ומה עשיתי היום אלא כדי לאפשר קשר פנימי יותר, פתוח יותר, ישר ואינטימי".

 

קשר אמיתי

חכמת הקבלה מסבירה לנו שטבע האדם הוא רצון לקבל שרק גדל ומתפתח ורוצה עוד ועוד, ויותר גדול, יותר נוצץ, להיות יותר מכולם, להצליח יותר, להרוויח יותר, להראות לכולם שאני ואני ואני. המזל הוא, שהמקובלים לא מייחסים חשיבות מיוחדת ל"רצון לקבל" הזה, זה טבע הבריאה, לא צריך לעשות איתו משהו מיוחד. מה שכן כדאי לדעת, זה שאם אתם מרגישים שבעצם "לא ברור לאן כל זה הולך", או "מתי אני סוף סוף אהיה מאושר? כמה כסף צריך להיות לי בבנק וכמה תמונות אינסטגרם מושלמות אני צריך לייצר כדי שסוף סוף אהיה מסופק ורגוע?". אם אתם שואלים את עצמכם כאלה שאלות ולא ממש מוצאים להן תשובות, אז אתם כבר נמצאים בדרגת ההתפתחות הגבוהה יותר, האמיתית, ואת התשובות לשאלות שאתם מחפשים, כתבו מקובלים כבר לפני אלפי שנים, במיוחד בשבילכם, בשבילנו.

הצורך לכתוב את המאמר הזה נולד משיחה מרתקת ששמעתי עם הרב לייטמן בנושא הרשתות החברתיות. אני אביא לכאן את הרעיון העיקרי וזה הלינק לצפייה בתוכנית המלאה.

אני הרי לא מקבל מהרשת מילוי ממשי. כשאני קם בבוקר, אני לא מקבל משם אנרגיה חדשה, מצב רוח, חיים, התפתחות, משהו שכדאי לי לחיות עבורו. אני גם לא מקבל מהרשת מילוי לרצונות שלי. בכך שאני משתתף בה, בעיקר כי אני מוכיח לעצמי שאני "כמו כולם", אז לכמה רגעים אני מצליח לבלבל את עצמי וממשיך לעבודה או לאיזה מקום.

אבל בינינו? הדברים האלה כבר לא עובדים, הם כבר לא ממלאים. אנחנו מתפתחים למצב שבו האנשים לא צריכים יותר מאשר קשר איכותי ביניהם, והצורך לקנות משהו, כבר לא משפיע לכל כך הרבה זמן.

ולכן אנחנו צריכים ללמוד, באילו צורות קשר בינינו, אפשר למצוא את המילוי האמיתי. צריכים להסביר לאדם מי הוא באמת, איך הוא יכול למלא את עצמו בהנאה מתמשכת, ואיך הגענו למצב הזה, כי מתוך העבר אנחנו יכולים ללמוד על ההווה והעתיד ובסופו של דבר – להגיע לסיפוק בחיים.

אז כשאני נואם לפני הקהל הנכבד של מנהלי הרשת, אני מציע להם להתחיל לשנות את מהות הרשת.

עכשיו אתם

האינטרנט הוא אחת ההמצאות המופלאות והחשובות ביותר של המין האנושי. לא סתם אנחנו נמצאים שם כל כך הרבה זמן במשך היום. אבל הוא נועד לשרת ולשפר את חיינו, ולא להפך. אם גם אתם מרגישים עבדים של הרשת והמחסור בקשר אמיתי מדגדג גם לכם בקצות האצבעות ובלב, אז אנחנו מזמינים אתכם לשיחה מלב אל לב. יש לכם מחשבות על איך צריכה להראות רשת הקשר בינינו, בתוך ומחוץ למסך? כתבו לנו. נשמח לשמוע, לענות על שאלות או לחשוב ביחד איך אפשר להפוך את הרשת למקום שהיא נועדה לו מלכתחילה: לתת לבני האדם יכולת להתחבר ביניהם.

– – – – – – – –

כתבת אורחת מאת אור ברנשטיין, תלמידת קבלה ומומחית לשיווק דיגיטלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *